- ידוע שקרן אחד מיסוד המזבח הי’ חסר, לפי ששטח זה היה שייך לשבט יהודה, והמזבח צ”ל בחלקו של בנימין. אך איך זה מתאים עם הכלל שירושלים לא נתחלקה לשבטים?[1]
- שמעתי שההולך לבית עלמין ללוי’ ר”ל, ייזהר שלא לבקר קברי קרובים הנמצאים באותו בית עלמין. מה הטעם לזהירות זו?[2]
- המניח תפילין ושמע קדיש או שאר דבר שבקדושה בין תש”י לתש”ר: יענה או לא? ואיך הדין בתפילין דר”ת?[3]
- יש פוסקים לקרוא בשבת זו (=בחו”ל: פ’ קדושים) הפטרת אחרי, מכיון שלא נקראה בשבת שעבר, כי קראו ההפטרה של מחר חודש. איך הוא מנהג חב”ד בזה?[4]
[1] פירוש ר’ יוסף בכור שור, דברים יד, יד. וע”ע יומא יב א.
[2] דברי תורה מהרה”ק ממונקאטש מהדורה ו אות ח. וראה ‘מדריך’ של הרב גרליק נ”י ע’ 86 (אודות הליכה ל’אוהל’ אחרי לוי’ ר”ל).
[3] סדור אדה”ז הלכות תפילין. וראה קצש”ע סי’ י ס”ח. אג”ק כ”ק אדמו”ר מוהריי”צ נ”ע חי”ג ע’ רפט (לר”א בארוך הי”ד, מיום יז מנ”א ת”ש). מכ”ק אדמו”ר זי”ע חט”ו ע’ קפה (לרא”צ כהן).
[4] הגהות רעק”א לסי’ תכח. בלוח כולל חב”ד: לקרוא ההפטרה של קדושים. וכן נהג כ”ק אדמו”ר זי”ע בשנת תשל”ח, שהפטיר ב’הלדרוש’. וראה ס’ בין פסח לשבועות פ”ד הערה נ, ובארוכה בקובצים: ‘אור ישראל’ גליון נב; ‘בית אהרן וישראל’ גליון קעב.
