1) אם מותר להחליט מה לעשות על ידי גורל?[1]
2) במוצ”ש העבר נתתי היין של הבדלה לבני הקטן לשתות, אך הוא לא שתה מלא לוגמיו שלו. האם יצאתי י”ח הבדלה?[2]
3) לאפות ירקות בתנור שזה עתה נאפה בו בשר, ורוצה אני לאכול אלה עם דגים, האם יש לצנן התנור בינתים?[3]
4) לבקר באצטדיון כאשר יש משחק אמני-ספורט, האם יש בזה איסור מן התורה או מדרבנן?[4]
[1] בשו”ע יו”ד סי’ קעט ס”א כתוב שאסור לשאול בגורל. בשו”ת האלף לך שלמה או”ח סי’ סב מתיר לצורך החלטה עתה, והאיסור הוא חקר העתידות. בשיחת ש”פ במדבר תשמ”ט שולל עשיית גורל ע”י ספר לצורך ענייני חול. בהשמטה מציע להחליט ע”פ מה שרואה דרך החלון. וצ”ב מאי שנא מנחש אליעזר עבד אברהם שהחמיר בו הרמ”א (יו”ד שם ס”ד). ונראה לחלק דהתם מיירי שהציב סימן מסויים תחלה, ואילו בשיחה מציע להחליט לפי הדבר הראשון שיראה.
[2] בשוע”ר סי’ קצ ס”ד הובאו ב’ דעות בכוס של ברכה: א) העיקר הוא השתי’, והיא לעיכובא בשיעור מלא לוגמיו; ב) העיקר הוא הברכה, וגם בשתי’ מועטה די שלא תהא הברכה כלבטלה. [הרקע: נזיר אם יוכל לזמן: לדעה הא’ יזמן וזולתו יברך וישתה הכוס; לדעה הב’ אם הוא אינו יכול על היין אינו נחשב מברך על הכוס].
[3] ראה ס’ פסקים ותשובות יו”ד סי’ קטז ס”ח: אע”פ ש’ריחא לאו מילתא הוא’, אבל בזה”ז איכא למיחש לזיעה, כי אין האש בתוך התנור שיוכל לשרוף הזיעה. לכן יש להקל רק כשהבשר יבש ומכוסה, ע”כ. צינון התנור בינתיים – איני מבין הפתרון בזה.
[4] ראה אגרות משה יו”ד ד:יא; נתיבים בשדה השליחות ח”ב ע’ 160 ואילך.
