1) היוצק קומקום פרווה על סיר עם בשר שהוא מהביל – האם נהי’ הקומקום בשרי?[1]
2) כלים שאיחסנו בהם אוכל אסור בתוך רוטב – צונן, האם מותר לאחסן בו אוכל כשר בתוך רוטב – צונן?[2]
3) במנהגי חופה, זה שהשושבינים נושאים נרות, אם היינו כבר בליווי ל’באדעקן’ או רק בדרך לחופה ממש?[3]
4) נוכחתי היום במנין בבית האבל ר”ל. התפללנו בשני חדרים הפתוחים זה לזה. יש שהעירו שצריך שיהיו עשרה בחדר שבו עמד הש”ץ. נא לבאר:[4]
5) יש נוהגים שהבוצע אומר “ברשות” לפני שיברך “המוציא”. לא ראיתי נוהגים כן בחב”ד. למה?[5]
[1] בספר ‘הכשרות’ פ”א סס”ט ממליץ להימנע. אבל בהערה שם מביא שדין ניצוק לחומרא נאמר לגבי פסח ולגבי יין נסך, לא בשאר איסורים.
[2] בשו”ע יו”ד סי’ ק”ה דן הט”ז בסק”א לגבי כלים שנאסרו ע”י כבישה. וע”ש בערה”ש ס”ק יג.
[3] מטה משה ח”ג הכנסת כלה סי’ ג.
[4] ראה שוע”ר סי’ נה סט”ו וסט”ז – שרק אם מראים פניהם מצטרפים.
[5] דין זה – ברמ”א סי’ קסז סי”ד, ובשוע”ר שם סי”ט. ובהערת המו”ל: עתה כל אחד מברך, אין צריך לזה, ע”כ. וכן נהגו למעשה, שהגברים מברכים לבד. ולענין הנשים, שיש נוהגות לצאת ברכת ‘המוציא’ מבעה”ב, אבל לא שייך בזה ‘בקשת רשות’, כי הן לא יבצעו בפני לבעה”ב.
