https://drive.google.com/drive/folders/17fohm5GsHXX9lHJtF7u7za__twsfs7iR?usp=sharing
1) השוכח לברך ‘שהחיינו’ בליל א’ של חנוכה, יברך למחר?[1]
2) אני נוסע עם המשפחה לבקר ההורים שיחיו בעיר אחרת. האם יש היתר להדליק שם נרות חנוכה ולסעוד איתם?[2]
3) אחר ההלל, בחנוכה אומרים חצי-קדיש ובר”ח אומרים קדיש-שלם. מאי שנא?[3]
4) אחר שיעור הדלקת הנרות, האם הנשים רשאות לעשות מלאכה?[4]
5) כשמתפללים בליל שבת – באופן עראי – שלא בבית הכנסת, האם מברך הש”ץ ברכה מעין שבע?[5]
[1] שו”ע או”ח סי’ תרעו ס”א.
[2] פסקי תשובות סימן תרעז (ס”ד) [ס”ו].
[3] נו”כ או”ח ר”ס תכג, ע”פ כלבו סי’ מג. ונ”ל הטעם: א) כשמתפללים מוסף יש לומר קדיש תתקבל אחר שחרית ועוד הפעם אחר מוסף; ב) בחנוכה – שאין מוסף – הרי הקדיש שאחר ‘ובא לציון’ הוא הגמר לתפלת שחרית. בימים שמתפללים בהם מוסף, צריכים ‘אשרי, ובא לציון’ לשמש כהכנה לתפלת מוסף. כי אין אומרים קדיש בלי אמירת מזמור תחלה, כדמצינו במנחה – שאומרים תחלה ‘אשרי’.
[4] בספר המנהגים (ע’ 71) מקיל שלא כנגד הנרות. וזו פשרה נגד הדעה (ראה פסקי תשובות סימן עת”ר ס”ב) להחמיר עד חצות.
[5] ראה שוע”ר סי’ רסח סט”ז. וי”א לברך – ראה קובץ ‘אור ישראל’ גליון עא עמ’ פו-קא.
