1) קבוצת גברים שמעו קריאת-התורה מוקדמת, ועתה הת
פללו יחד תפלת שחרית. האם עליהם לקרות עתה בתורה, או שידלגו את הקריאה?[1]
2) בבית ראובן מונחים כמה ארגזים של שמעון. אחרי הרבה הפצרות של ראובן לשמעון שיקח ממנו את שלו, איים ראובן שהוא יניח הארזים במקום הפקר, או שיוביל אותם לביתו של שמעון. שמעון אומר שאם יעשה כן הוא גנב. מה הדין?[2]
3) “אני מבטיח”, “אני נשבע שזה נכון”, האם זה שבועה?[3]
4) ?[4]
[1] בפסקי תשובות סי’ קמג אות ג כתב להתיר, ומציין לשו”ת תורת יקותיאל וללבושי מרדכי ח”א מהדו”ק סי’ יט. התורת יקותיאל מסתמך על הלבושי מרדכי. אבל הלבושי מרדכי במהדו”ב סי’ לט הדר ביה. וראה שוע”ר סי’ נה ס”ד, בדין יצאו מקצתן, שגומר התפלה אבל לא יקראו בתורה, כי אין הקריאה גמר התפלה.
[2] בבבא מציעא קא ב עובדא במי שהטעה אשה ועי”ז הפקיד בביתה. ורשות בידה להשליך הדבר בחוץ. הובא בשו”ע חו”מ סי’ שיט, ושם שצריכה להודיעו – אם ממדת חסידות או מן הדין. אבל להביא הארגזים לבית הבעלים אין בזה חשש.
[3] להעיר מרמב”ם הל’ שבועות פי”ב ה”ח; שוע”ר סי’ קנו ס”ב. ס’ כל נדרי ס”פ נג.
[4] ראה שוע”ר סי’ רסח סט”ז. וי”א לברך – ראה קובץ ‘אור ישראל’ גליון עא עמ’ פו-קא.
