1) למה נשלחה האגרת השנית רק בכ”ג סיון?[1]
2) מי שגופת קרובו נמסרה לשריפה ר”ל, ממתי חלה אבילות? [2]
3) האם ניתן – בשעת הדחק – להעלות לתורה ביום צום מי שאנו מתענה (מחמת בריאות כו’)?[3]
4) האם אונן חייב במצוות פורים?[4]
5) מגילה שנקרעה אל תוך הכתב שבעמוד הראשון, האם מותר לקרות בה?[5]
6) “שמיני בשמינית” הוא א’ מס”ד. א’ מס”ג = גס. למה בין היתרה בטילה בס’?[6]
[1] מלבי”ם על הפסוק (אסתר ח, ט).
[2] יו”ד סי’ שמה ס”ה: אין מתאבלים עליו. דין נתייאשו מלקוברו – שם סי’ שעה ס”ה.
[3] לכתחלה, מי שאינו מתענה לא יעלה לקרות (מהרי”ק שורש ט; שו”ע או”ח סי’ תקסו ס”ו). הב”ח מקיל. דין הסומא – באו”ח סי’ קלה ס”ג. לפי המשאת בנימין (הובא במג”א שם סק”ד), מסתבר דהו הדין לנדו”ד.
[4] כן פסק באו”ח סי’ תרצו ס”ז. והמג”א סקט”ז כתב שישמע מגילה אחרי הקבורה.
[5] באו”ח סי’ תרצ ס”ג לפסול בחסר תחילתה או סופה.
[6] סוטה ה א ובמהרש”א שם; תורה אור ד”ה וסוס (צא ד) וד”ה ויקח (קיט ג).
