1) After leaving Shul on Shabbos, I found myself on the street with my glasses perched atop of my head. (The glasses are bifocals but I read better without them, hence their being on top of my head). What was I supposed to do?[1]
2) May a woman in state of pregnancy visit her father’s grave on his Yohrzeit?[2]
3) Before the entrance to our Shul there are three stairs from the street. Our rubbish collection – from the street – is on Shabbos, and we can’t put out the rubbish a day earlier. How would I be permitted to place our rubbish on those stairs on Shabbos?[3]
4) Does the Kiddush in Shul count for Seuda Shlishis?[4]
5) In Is there an inyan in saying אתה חוננתנו outside of סדר התפילה? For women and children or for someone who forgot to say it in שמונה עשרה. [5]
6) We hope to get a Sefer Torah on loan in the next few weeks. We have services once a month and sometimes for Yom Tov. Sometimes we get a Minyan. What’s the Halacha re. leining from a Sefer Torah when there is no Minyan? [6]
7) May I make Kiddush for the residents in an old age home before Shabbos begins, but not be yoitze thereby, thus being allowed to drive home afterwards? [7]
8) My wife was counting Sefira; I had not yet counted. She said the number of days, but I helped her with saying “that is one week and six days”. Have I now – unwittingly – counted the Omer, or may I count tonight with the brocho? [8]
9) In אשמנו there are colons, dividing the list into [unequal] sections. This division is accentuated in the way it is sung on Yom Kipur. What’s the reason for this? [9]
[1] דין היוצא לרה”ר וכיסו עליו – בשו”ע סי’ רסו. וראה שו”ת אגרות משה (או”ח ח”ב סי’ קיב – הובא בשמירת שבת כהלכתה פי”ח סעיף נג [ס]) בדין המוצא כיפה בתוך כיסו בלכתו ברחוב, שלבישת הכיפה נחשבת ‘הנחה’, כמו בליעת מאכל. ולכן צריך להפיל אותה כלאחר-יד ואז ילבוש אותה על ראשו. מובן שבמשקפיים, אם יפיל אותם למדרכה יישברו. אבל אם יש דשא או עציץ שאינו גבוה י’ טפחים, יפיל אותם לשם. אבל לא על גדר-חי.
[2] לצורך יארצייט מותר (נטעי גבריאל – אבלות ח”ב פפ”ד ס”ד).
[3] ראה שוע”ר סי’ שסג ס”ב. ולגבי החשש שהוא כאילו מצווה לנכרי להוציא מרשותו בשבת – ראה שו”ת תשובות והנהגות ח”א סי’ רעח שהקיל, מכיון שלנו לא איכפת שיאספו ביום זה דוקא. ולענין אם יש לסמוך על ‘פי תקרה’ – ראה שוע”ר סי’ שמו ס”ט ואילך.
[4] ראה ליקוטי שיחות כרך כא ע’ 84.
[5] בשוע”ר סי’ קצט סט”ז כתב שיאמר “ברוך המבדיל בין קודש לחול”. אבל יש פוסקים שצ”ל ג’ הבדלות וגם לחתום בלא שם, וכ”כ הקצש”ע סי’ צו ס”ה. וראה פסקי תשובות סי’ קצט הע’ 102.
[6] ראה נתיבים בשדה השליחות ח”ב פ”ד ס”ה ובהע’ 10 שם.
[7] ראה פסקי תשובות סי’ רעא אות י.
[8] ראה שוע”ר סי’ תפט ס”ז שאמירת ‘היום’ היא לעיכובא. שם ס”ו: י”א שיש לספור שבועות וימים.
[9] ס’ אהבת תורה (הורוביץ) פ’ וזאת הברכה.
