1) Why do we say שהחיינו for Shofar on the 2nd day of Rosh HaShono, but we don’t say שהחיינו when bentshing Lulav on the 2nd day of Succos?[1]
2) I have no option to do Kapporos locally with a chicken, so I’ve been doing it with money. I’ve now read that it is preferable to delegate and to request someone to do it on my behalf with a chicken. Would you recommend that I do so?[2]
3) One who lost a parent on the 18th of Elul, may he have a haircut on Chol HaMoed?[3]
4) My rental of my dwelling includes a parking spot. I don’t have a car, so I rent out the spot. A) Should I give Maaser from the income; B) May I keep rent for Shabbos?[4]
5) I was taught that when giving utensils as a gift, Tevilas Keilim must be left for the recipient to do. Recently I read that the Rebbe toivelled dishes before gifting them to a relative. Please enlighten:[5]
6) Minyan in two adjoining rooms. Does Kaddish-sayer have to be visible to all?[6]
7) Due to Covid I’ve lost my sense of smell. At Havdolo says a brocho over spices. Do I answer Omein to her brocho or is it a hefsek between my HaGofen and my drinking?[7]
8) When lifting the roof of my Succah after a rain, water pours on to my lawn. Is that a concern on Shabbos and Yomtov?[8]
9) In Musaf of Yomtov we say ומפני חטאינו. A similar expression is said on Shabbos Rosh Chodesh, but not in Musaf of Rosh Chodesh on a weekday. Why the difference?[9]
10) On Yomtov, may I read my lists of which foods are for each meal?[10]
11) Feedback re. eggs for Melave Malka[11]; re. the meat from Ireland; story with Reb Shoiel Bruk; re. saying גם בשמחה ובצהלה on Shabbos Breishis[12]:
https://us02web.zoom.us/j/9764852268?omn=82020039643
Index to previous Panorama Shiurim: Panorama Index 2 – Google Docs
[1] מבואר בשו”ע סי’ תרסב ס”ב ובמשנ”ב שם סק”ב, וראה גם שוע”ר סי’ תר ס”ז.
[2] בס’ ‘הלכה למעשה’ (ע’ 175) דייק בלשון אדה”ז בסדור שהעיקר הוא השחיטה, וא”כ מועיל גם ע”י שליח. ומציין גם לשו”ת משנה הלכות חי”ז סי’ ע:ג.
[3] דיני הגילוח לאבל ר”ל – ביו”ד סי’ שצ. בנדו”ד הגיע לשיעור “יגערו בו חבריו” בתוך המועד, והר”י פרקש בספרו ‘חול המועד כהלכתו’ פ”ג סכ”ז מקיל רק כשיש צורך גדול.
[4] נלע”ד שכל עוד שאין ריוח נקי, ותשלום השכירות שמקבלת רק מפחית ההפסד, אז אין כאן ריוח. וא”כ מותר לקבל תשלום לשבת, וגם אין חיוב ‘מעשר’. {לבאר דין שכר שבת בהבלעה}
[5] בס’ פסקים ותשובות יו”ד סי’ קכ סל”ד הביא מכמה פוסקים של זמננו שהקונה כלי לתתו במתנה ליהודי אחר, יכול גם הנותן להטבילו.
[6] ראה שוע”ר סי’ נה סי”ז. לכאורה האומר קדיש דינו כש”ץ וצריך שיראה אלו ואלו.
[7] בשו”ת אגרות משה (או”ח ח”ד סי’ קא:א) דן בעניית האשה לברכת ‘שהחיינו’ בליל יו”ט, אחרי שכבר בירכה בהדלקת נרות. הוא מתיר לה לענות, כי היא כרוכה לברכות המקדש. זה לא יועיל בנדו”ד.
[8] בפסקי תשובות סי’ שלו אות ט והע’ 78 הביא מכמה פוסקים להקל.
[9] ראה שיחת ליל שמח”ת תשל”ז (הנדמ”ח) אות ז.
[10] ראה שוע”ר סי’ שז סכ”ב וכ”ג; שמירת שבת כהלכתה (מהדו”ח) פכ”ט הע’ קלג בשם הגריש”א ז”ל.
[11] ספר מנהגי ישראל תורה סי’ ש אות ג.
[12] בשנת תשל”ד הורה כ”ק אדמו”ר זי”ע לנגן הניגון ‘ושמחת’ במלים של ‘ופרצת’, ובהתוועדות ביאר באורך. וי”ל ששם כבר התפללו ערבית.
0 Comments