1) There’s a new Tefilin-protector on the market. Is it appropriate for Minhag Chabad?[1]
2) May cold food be placed in a warming-cupboard on Shabbos?[2]
3) What would be the equivalent of a blech in order to permit returning hot food back into our ovens?[3]
4) I’m visiting a community on Purim. The local Rabbi has organized Mishloach Monos from family to family. Is there value in me bringing a single package of Mishloach Monos to be passed around: A gives the package to B, B gives the package to C etc.?[4]
5) What is the brocho for onion-rings that are coated with crumbs?[5]
6) May one eat food that was taken into a WC, or food that was touched by one who exited the WC but hadn’t yet washed his/her hands?[6]
7) I sold a house to another Jew. We agreed a time-frame. The lawyer included a penalty for delays. Evidently the penalty increases the longer the delay. Is that kosher?[7]
8) Is it Chabad minhag to refrain from making Kiddush in the 7th hour Friday evening?[8]
9) Feedback on a man davening Mincha a while after lighting candles:[9]
10) Feedback on Poreis Mapoh uMekadeish:[10]
https://us02web.zoom.us/j/9764852268?omn=87497291855
Index to previous Panorama Shiurim: Panorama Index 2 – Google Docs
[1] ראה נתיבים בהלכה ומנהג סימן ב.
[2] ראה שבת כלכה ח”א פ”ט אות לח, להתיר חזרה אם אין בו יותר ממצב-חום אחד. לולא כן הוי כאינה גרופה וקטומה. ולהוסיף, שגם צ”ל שאין בו טרמוסטט. לולא כן הרי הפותח או סוגר התנור גורם פעולת הטרמוסטט. זה יהי’ מותר ע”י נכרי, מדין פסיק רישי’ באמל”נ.
[3] ראה שבת כלכה ח”א פ”ח אות טז.
[4] י”א שבזה שבעה”ב נותן, די בזה לכל ב”ב (ראה סי’ תרצה ס”ד, משנ”ב שם ס”ק כה בשם המג”א, ‘דרשו’ שם מס’ 56). לתת מש”מ בתנאי שהוא יתן אותן בחזרה, י”א שאינו מקיים בזה המצוה (‘דרשו’ שם מס’ 51 בשם השפת אמת והגרש”ז אוירבך). מסתבר שה’סיבוב’ המוצע שווה להנ”ל.
[5] בס’ שערי הברכה ערך ‘שניצל’ הביא מה’שבט הלוי’ ועוד לברך ‘שהכל’, כי הא דדגן עיקר אינו שייך כשהדגן הוא בעצם טפל. ושם הביא שיש חולקים.
[6] דן בזה בס’ טעמי המנהגים (ציצית, קו”א לאות כ); שו”ת מנחת יצחק (ח”ג סי’ סג); שבט הלוי (ח”י סי’ קסה); מחקרי ארץ (ח”ג או”ח סי’ ו).
[7] ספר תורת רבית פ”ח אות ח, וש”נ לשוע”ר הל’ רבית סמ”ח.
[8] ראה שוע”ר סי’ רעא ס”ג; שלחן מנחם ח”ב.
[9] אולי יש להבחין בזה בין אנשם לנשים, “ורובן [של הנשים] אינן מתפללות ערבית במ”ש” (ראה שוע”ר סי’ קו סוס”ב). ואולי כן הדבר בליל שבת. וא”כ הוה להו הדלקת הנרות קבלת השבת בשלימותה. משא”כ באיש, שמכיון שתפלת ערבית לפניו [בפרט אם נוהג להתפלל ערבית מבעוד יום], לכן קבלתו השבת היא רק שביתה ממלאכה ולא עיצומו של יום.
[10] בשיחת שמח”ת תשמ”ח אמר כ”ק אדמו”ר זי”ע שפסקו לנהוג כן בחב”ד.
0 Comments