1) The Shai laMora Sidur writes that in an early print of the AR’s Sidur (Berditshev 5578), the word Shabbos in the Amidah and Kiddush is vowelized with a Komatz: Shabbos Kodshecho. This seems more accurate than the nikud in most Sidurim: Shabbas Kodshecho. Comment?[1]
2) I need to buy a new Tallis. Is there any difference whether I buy from a local supplier or I buy online from overseas?[2]
3) May we celebrate a Siyum Sefer Torah during the Three Weeks?[3]
4) We are taught that Malochim can’t handle prayers in Aramaic, but this isn’t a concern when there’s a Tzibur. Why is the 1st יקום פורקן said even without a Minyan?[4]
5) Between early Maariv with a minyan or on time alone, how should I choose?[5]
6) An outside group rents a room in our premises to hold meetings each Shabbos. How do I avoid their payment being Schar Shabbos?[6]
7) On Shabbos, may I dip in a pool (for Mikveh) wearing swimming trunks?[7]
8) In the context of Heter Iska, is it permissible to commit to monthly payments?[8]
9) Feedback re. a lender suggesting to his borrower to contribute to the Charidy appeal of the lender’s son:[9]
10) Feedback re. shorter bentsching for those who struggle with the full version:[10]
https://us02web.zoom.us/j/9764852268?omn=82318533757
Index to previous Panorama Shiurim: Panorama Index 2 – Google Docs
[1] הניקוד בפתח הוא כבנחמי’ ט, יד. אבל אין הפירוש “שבת של הקודש”, אלא תיבת “קדשך” היא תואר של השבת. כמו “חצרות קדשך” = “החצרות הקדושות”. וכ”כ המו”ל במילואים לסדור ר”ש סופר (ע’ קעט, מילואים לע’ 291) עפ”ד הרד”ק בס’ המכלול (ליק פח, ב) על סגנון לה”ק שלפעמים תבוא תיבת השימוש שלא על הסדר. [בזה מובן הקמץ של “שבתות קדשך” במנחת שבת].
[2] דיני הקדימה לישראל ולבן עיר וכו’ הובאו בשוע”ר חו”מ דיני מכירה ס”ה. אך כתבו האחרונים דהיינו במחיר שווה או בהבדל מועט. וע”ע שו”ת מנחת יצחק ח”ג סי’ קכט, וש”נ.
[3] לפי המחבר (סי’ תקנד ס”ב) איסור נישואין הוא מן ר”ח ואילך. אבל לדידן אין זה מן הראוי – ראה שלחן מנחם ח”ג ע’ מח.
[4] במשנה ברורה סי’ קא כתב שלא לומר שום ‘יקום פורקן’ ביחיד. אכן הבחנה זו ראיתי בסדור דפוס פרנקפורט תנ”ז, וכ”כ אדה”ז בסדורו, וכן הוא בכמה סדורים מאוחרים. ויש מי שהציע להבחין בין בקשת צרכיו לבין ברכה, והרי מפורש בשוע”ר סי’ רפד סי”ד ש’יקום פורקן’ היא ברכה, לא בקשה. אכן באור זרוע (סי’ נ) מיישב משום שנאמר ברבים, משמע דס”ל לא לאומרה ביחיד.
[5] צמח צדק חידושים על הש”ס ג, א.
[6] אם המשכיר מתחייב לתת גם שתי’, אז הוי הבלעה – ראה פסקי תשובות סימן שו אות יא.
[7] בנתיבים בשדה השליחות ח”ג ע’ 35 הבאתי מי שמתיר – לצורך טבילה. ואילו באגרות משה (אה”ע ב:יג) אוסר לשחות בבגד, משום סחיטה.
[8] בקצש”ע סי’ סו ס”ה כתבתי שנוסח היתר עיסקא שם אינו לפי אדה”ז, שאסר לכתוב הוספה חודשית. אבל במסגרת השלחן שם סק”ד כתב דלא מיירי אדה”ז בהיתר באופן של התפשרות. ראה דברי הרב שבתי טאיאר נ”י בהערות התמימים ואנ”ש – מלבורן, סיון שנה זו.
[9] ספר תורת רבית פ”ד ס”ו, ע”פ רמב”ם הל’ מלוה ולווה פ”ה הי”ג. אך להעיר שבס’ ברית יהודה (פי”א הע’ מג) מתיר ללווה לתת מתנת-בר-מצוה לבן המלוה. אלא ששם לא היתה בקשה על כך מן המלוה.
[10] נוסח מקוצר – מאתר של הרב ברוין שליט”א. יש שהציעה לומר “בריך רחמנא”. יש גם APP של הסידור שאומר התפלות בקל.
