1) למה בסליחות, וכן בהושענות, בפיוט האלף-ביתי “למען אמתך, למען בריתך”, בחרוז הג’ נכפל “למען גדלך ותפארתך”?
2) פתח שהוא ישר בתחתיתו, אבל המשקוף הוא בעיגול, איך מודדים בו שליש העליון?[1]
3) נער יהודי שנימול ע”י נכרי, האם יש לברך כשמטיפים לו דם ברית?[2]
4) בקצש”ע הורה שביו”כ בשחר יטול הכהן ידיו עד הזרוע. [3] האם היינו בנטילה שליד המיטה או שלאחר שלבש בגדיו?
5) אני דר בבנין שרוב הדיירים הם נכרים. בכדי לבנות סוכה בשטח המשותף לכולנו, האם חייב אני לקבל מהם רשות?[4]
[1] ראה ס’ שכל טוב סי’ רפז ס”ק מד.
[2] ראה שו”ע יו”ד סי’ רסח ס”א שאין מברכים. ובש”ך שם: לפי שאינו חיוב ברור. וע”ש ר”ס רסד. וע”ע אנציקלופדי’ תלמודית בערכו (כרך ט ע’ לה). וע”
[3] קיצור שו”ע סי’ קלג ס”ד; אוצר מנהגי חב”ד-תשרי ע’ ריז. ב’התקשרות’ (א’נד) ובס’ שלחן מלכים (הנדל, סי’ ג סכ”ח) כתבו שגם הלויים יטלו ידיהם בשחר עד הפרק. ולא נהירא.
[4] ראה שוע”ר סי’ תרלז סי”א; משנ”ב מהדורת דרשו שם הע’ 12.
