1) בכתובה, בשמות הכוללים ‘י-ה’ או ‘א-ל’ – כגון טובי’, ישראל – האם לכתוב אותם מלא, או עם פסיק או בקיצור?[1]
2) המשך לדיון על אכילה שתקבע לענין מזוזה:[2]
3) מזוזה שנקבעה באלכסון הפוך – שהקצה העליון נוטה החוצה, והתחתית נוטה פנימה – האם חייבים לתקן?[3]
4) מה המקור לשנות ב’מודים’ שלא לכרוע בברכיים?[4]
5) קבוצה של תלמידי בית-ספר נכרי באים לבקר בבית הכנסת, האם מותר לפתוח את ארון-הקודש בשבילם?[5]
6) מה הרקע למנין שתי נרות לפני הש”ץ, וחמש כשיש ‘חיוב’?[6]
7) הבעל מוכן להדליק נרות חנוכה בזמן; האשה תחזור הביתה בעוד שעתיים – האם נכון שהוא ימתין עד שאשתו תבא?[7]
[1] ס’ גנזי הקודש ע’ 96; משפט הכתובה ח”ב פי”ד.
[3] רמ”א יו”ד סי’ רפט ס”ו; שכל טוב שם אות קמה.
[4] ראה שוע”ר סי’ קיג ס”ו; פסקי תשובות שם אות ד; ‘התקשרות’ גליונות שצ, שצג, תט.
[5] ראה ;ספר חסידים אות תקלג; נתיבים בשדה השליחות ח”ב ע’ 266 ואילך.
[6] ספר המנהגים-חב”ד ע’?; פסקי תשובות ח”ב סי’ קנד הע’ 91.
[7] ראה רמב”ם סוף הלכות חנוכה; רמ”א סו”ס תער”ב.
