1) בשבת ראש חודש אדר, שהוא שבת שקלים, טעו לקרות תחלה פרשת שקלים, ואח”כ קראו הפרשה של ר”ח. בהפטרה יקראו ההפטרה של שקלים או של שבת ר”ח?[1]
2) עמא דבר שאסור לשבת על שלחן לפי שהוא דומה למזבח. האם יש מקור לכך בספרי הפוסקים? [2]
3) עריסה המתקפלת, האם מותר לפתוח אותה בשבת?[3]
4) המזמין משלוח מנות בחנות [של נכרי, או אפילו של ישראל – להבדיל], ובעל החנות שולח ישר לבית המקבל, האם השולח יצא ידי חובתו אע”פ שלא עשה מעשה קנין?[4]
[1] בשו”ת נודע ביהודה (מהדו”ת, או”ח סי’ יא) הורה לקרוא הפטרת ר”ח, הביאו השערי אפרים (שער ח ספ”ב) והמשנה ברורה (סי’ תרפה סק”ה).
[2] בס’ מנהג ישראל תורה (סי’ ק”ע אות יד) כתב שלא מצא מקור נאמן לזה.
[3] ראה שוע”ר סי’ שטו סי”ג.
[4] מכיון שאין מעות קונות, לא קנה השולח. רציתי לומר דמצינו דמעות קונות להתיר איסור דרבנן, מכיון שמתחייב בכך ב’מי שפרע’ (שו”ת ריב”ש סי’ שו, הובא בט”ז יו”ד סי’ קעג סק”י, ובשוע”ר בכ”מ. אבל מצינו בדין עירוב (עירובין פא א) שאין מעות קונות. ועדיין צ”ב אם צריך קנין למצות משלוח מנות, כי אולי די בזה שהגיעו המנות לידי המקבל, כדין קידושין מדין עבד כנעני (קידושין ז א).
