1) ערב פסח הבעל”ט [בחו”ל] נעשה עירוב-תבשילין. עירוב-חצרות נהוג לחדש אותו מדי שנה, לקראת חג הפסח. למי שעושה את שניהם, האם כדאי לעשותם בברכה אחת?[1]
2) היוצא מביתו לפני הפסח, וישהה בימי החג בבית בנו או בתו, האם עליו לבדוק חמץ בביתו טרם יציאתו, והאם עליו לשכור חדר מבנו או בתו, או שדי בזה שהוא משתתף בבדיקתם? [2]
3) בשיעור מרור אנו סומכים על שיעור קטן, כי מצוותו היא מדרבנן. אך למה לא נימא לענין ברכה ‘ספר ברכות להקל’?[3]
[1] יש מורים לעשות שני העירובין יחד – ראה משנה ברורה סי’ שסו ס”ק עט, ובכ”מ. אבל: העירני הרי”נ הלוי רייטשיק נ”י, שזיכוי עירוב תבשילין הוא דוקא לפני הברכה, ואז – באמירת “בדין יהא שרא…” חל על הפת והתבשיל דין עירוב. משא”כ בעירוב חצירות, ברגע שמזכה העירוב לכל בני החצר, כבר נעשה המצוה. לכן, מדין ‘עובר לעשייתן’, צריך לברך לפני הזיכוי. ע”כ הערת הנ”ל. לפי זה, כשמערב שני העירובין יחד יהיה הסדר: זיכוי עירוב תבשילין, הברכה, נוסח “בדין…” של עירוב תבשילין, נוסח “בדין…” של עירוב חצירות, זיכוי העירוב לכל בני החצר. ויש כאן הפסק בין הברכה למצות עירוב חצירות. גם: צריך שלא יקפיד על עירובו. והעירוב-תבשילין צריך להתקיים עד גמר בישולו לשבת!
וידועים דברי התבואות שור (סי’ יט ס”ק יז; שם ס”ק כז) דעדיף ליכנס בספק גרם ברכה שאינה צריכה מליכנס בספק עשיית מצוה בלא ברכה.
[2] ראה שוע”ר סי’ תלו ס”ו וכ”א.
[3] ראה שו”ת יחוה דעת ח”ו סי’ לא.
