1) כמה מבאי בית חב”ד ביום השבת לא שמעו קידוש בליל שבת. האם כדאי שאומר בקידוש ברכת ‘מקדש השבת’? או שאין בזה תועלת, כי האנשים הנ”ל אינם מבינים לשון הברכה?[1]
2) מי שעבר קו-התאריך בימי הספירה, ולכן יחגוג ביום ה’ סיון; האם רשאי לבקש מיהודי מקומי לעשות לו מלאכה?[2]
3) תפלת הדרך: במשך ימי הנסיעה והשהות במרחקים, מברך בלא שיחתום בשם. איך יתנהג בביום חזרתו הביתה: לברך עם או בלי השם?[3]
4) המשך לדיון אם מותר לבשל ביו”ט לשבת – על סמך העירוב תבשילין – באופן שהתבשיל הוא מוכן רק שליש בישולו?[4]
[1] ראה שוע”ר סי’ רעא סט”ז; סי’ קפה ס”ב.
[2] ראה שוע”ר סי’ רסג סכ”ה.
[3] ראה שוע”ר סי’ קי ס”ה; סדור קודם תפלת הדרך; שער הכולל פי”ב ס”ב.
[4] ר”מ דחייש למיעוטא, לא חשש למיעוטא דמיעוטא (יבמות קיט ב; ע”ז לד ב).
