5.14 Vayechi – Chazak 5785 Panorama of Halacha

1)     In Tehilim #37 there are verses beginning with each of the א-ב in sequence, with the exception of the letter ע. Why was that letter omitted?[1] 2)    Our Beis Chabad has a set time for Friday-night Maariv. Due to the fast this Friday, may I make Kiddush and break my fast before Maariv?[2] 3)    Purim this year is on a Friday. Would we be allowed to start our communal Purim meal close before Shabbos, pause for candle-lighting, and then continue with Kiddush & Lechem Mishne and the Shabbos meal?[3] 4)    Lechatchila the Purim feast should be earlier in the day. Is that before noon or before the 10th hour?[4] 5)    May a gold pendant with Hashem’s name be melted and recycled?[5] 6)    I immersed utensils in a body of water that’s only there following rainfall. Is that valid?[6] 7)    May I hold on to my Maaser-money long-term, or must I distribute it sooner than later?[7] 8)    What is the source of the custom not to visit the same grave twice in the same day?[8] 9)    At the opening of this week’s Sedra there is no gap in the Sefer Torah[9]. What if the Sofer did leave a space of two letters?[10] 10)  Feedback on the Eggrolls: If deep-fried, they are Mezonos. [1] על פי קידושין ל, א. [2] ראה פסקי תשובות סי' רעא הע' 53. [איהו מיירי מבעוד יום, ולכך מצריך קבלת שבת תחלה. אבל בנדו"ד כבר קידש היום]. אכן לפמ"ש בשו"ע סי' רלה ס"ב ובמשנ"ב שם סקט"ז, לא יאכל 'מזונות' יותר מכביצה. [3] דיני פורס מפה ומקדש – בשוע"ר סי' רעא סעיפים י-יא. וראה נתיבים בשדה השליחות ח"ב ע' 151. עצה לבעל נפש: לקיים סעודתו בשחר, ולא יתחיל הסעודה עם האורחים, ובהגיע הזמן אז יברך על היין ולחם-משנה כרגיל. [4] ב'נתיבים' שם כתבתי להתיר להתחיל הסעודה לכתחילה עד שעה עשירית – ע"פ שוע"ר סי' רמט ס"ז. אבל ברמ"א כתב לערוך הסעודה בשחרית, והוא ע"פ מנהגי ר' אייזיק טירנא. וכתב בקצות השלחן (סי' סט הע' ח) שי"ל דשאני סעודת פורים דשכיחא בה שכרות. וראה העו"ב גל' תתיד. אכן בשו"ת מהרי"ל סי' נו:ח מתיר עד שעה י'. [5] דין מחיקת השם – יו"ד סי' רעו ס"ט. [6] קצור שו"ע סי' לז ס"ב. [7] ראה שו"ע יו"ד סי' רנז ס"ג. ההיתר לתת לגבאים לצרף אותה לזהב – פירש בערוך השלחן, כי לולא כן אסור לגבאי לפרוט לעצמו כו'. ולולא דבריו הו"א שהכוונה שהם רשאים לשמור הממון לזמן ממושך. ציטוט מס' דרך אמונה הל' מתנות עניים פ"ח. [8] צוואת ר' יהודה החסיד אות יב. [9] ראה רש"י על הפסוק. ובתורה שלימה מביא מכמה מדרשים ומזח"א רטז ע"ב. בלשון אדה"ז (שו"ת סי' א): "סתומה גמורה". וא"ת שחלוקת הפרשיות אינה מן התורה? י"ל מזה שעזרא תיקן להתחיל הקריאה השבועית מפסוק זה, משמע שזה ענין חדש. וא"כ למה לא הוצבה כאן הפסקת פרשה – ראה תורה שלימה כאן. [10] בש"ך יו"ד סי' ערה סק"א מביא בשם הב"ח להקל בעשה ריוח במקום שאין פרשה, ומסיק "ואין דבריו מוכרחים". גם הט"ז שם סק"א פוסל. אכן בנדו"ד, ראה שו"ת חיים שאל סי' עד:ה שהקיל בזה.
  1. 5.14 Vayechi – Chazak 5785
  2. 5.13 Vayigash 5785

1)     In Eretz Yisroel it is prevalent that at [the daily] Birchas Kohanim, the Chazan, when prompting the Kohanim word for word, does so in an undertone. Whereas elsewhere, the Chazan says his part in a regular tone. What’s the Chabad take on this?[1]  

2)     A question from Ukraine:  We are suffering frequent power cuts. Our communal kitchen is manned by non-Jewish staff. In order to address the issue of Bishul Akum, I normally switch on the electrical ovens at the beginning of the day. Now, when power is restored, is it necessary for me relight the ovens?[2]

3)     In our nursery, we made Challos. For some reason, a non-Jewish helper placed the Challos in the oven. What is the status of the Challos and that of the baking tins?[3]

4)     A Jewish man is living with a non-Jewish woman. He is keen to put up a Mezuza, and she is equally keen. Does it make any difference – re. saying a brocho – if the house is her property?[4]

5)      When affixing a Mezuza to the door of a shop, is a brocho said?[5]

6)      In error, I said the brocho Mezonos over bread that is actually Hamoitzee; do I now need to say the correct brocho?[6]

7)      What if I only realized my mix-up after having recited Al haMichya; do I now need to recite the full bentshing?[7]


[1]  בס’ שבת כה בנדו”ד.

[2] ראה יו”ד מד.

[3] בשו”ע יו”ד סי’ קיב ש”ך סק”א משמע דלא מהני עריכת ישראל. וכן מפורש בערוך השלחן שם סעיף י.

[4] הערה בקי.

[5] ראה אגרות.

[6] שליחות כ 96.

[7] שליחות כ 96.

Categories: Video