5.14 Vayechi – Chazak 5785 Panorama of Halacha

1)     In Tehilim #37 there are verses beginning with each of the א-ב in sequence, with the exception of the letter ע. Why was that letter omitted?[1] 2)    Our Beis Chabad has a set time for Friday-night Maariv. Due to the fast this Friday, may I make Kiddush and break my fast before Maariv?[2] 3)    Purim this year is on a Friday. Would we be allowed to start our communal Purim meal close before Shabbos, pause for candle-lighting, and then continue with Kiddush & Lechem Mishne and the Shabbos meal?[3] 4)    Lechatchila the Purim feast should be earlier in the day. Is that before noon or before the 10th hour?[4] 5)    May a gold pendant with Hashem’s name be melted and recycled?[5] 6)    I immersed utensils in a body of water that’s only there following rainfall. Is that valid?[6] 7)    May I hold on to my Maaser-money long-term, or must I distribute it sooner than later?[7] 8)    What is the source of the custom not to visit the same grave twice in the same day?[8] 9)    At the opening of this week’s Sedra there is no gap in the Sefer Torah[9]. What if the Sofer did leave a space of two letters?[10] 10)  Feedback on the Eggrolls: If deep-fried, they are Mezonos. [1] על פי קידושין ל, א. [2] ראה פסקי תשובות סי' רעא הע' 53. [איהו מיירי מבעוד יום, ולכך מצריך קבלת שבת תחלה. אבל בנדו"ד כבר קידש היום]. אכן לפמ"ש בשו"ע סי' רלה ס"ב ובמשנ"ב שם סקט"ז, לא יאכל 'מזונות' יותר מכביצה. [3] דיני פורס מפה ומקדש – בשוע"ר סי' רעא סעיפים י-יא. וראה נתיבים בשדה השליחות ח"ב ע' 151. עצה לבעל נפש: לקיים סעודתו בשחר, ולא יתחיל הסעודה עם האורחים, ובהגיע הזמן אז יברך על היין ולחם-משנה כרגיל. [4] ב'נתיבים' שם כתבתי להתיר להתחיל הסעודה לכתחילה עד שעה עשירית – ע"פ שוע"ר סי' רמט ס"ז. אבל ברמ"א כתב לערוך הסעודה בשחרית, והוא ע"פ מנהגי ר' אייזיק טירנא. וכתב בקצות השלחן (סי' סט הע' ח) שי"ל דשאני סעודת פורים דשכיחא בה שכרות. וראה העו"ב גל' תתיד. אכן בשו"ת מהרי"ל סי' נו:ח מתיר עד שעה י'. [5] דין מחיקת השם – יו"ד סי' רעו ס"ט. [6] קצור שו"ע סי' לז ס"ב. [7] ראה שו"ע יו"ד סי' רנז ס"ג. ההיתר לתת לגבאים לצרף אותה לזהב – פירש בערוך השלחן, כי לולא כן אסור לגבאי לפרוט לעצמו כו'. ולולא דבריו הו"א שהכוונה שהם רשאים לשמור הממון לזמן ממושך. ציטוט מס' דרך אמונה הל' מתנות עניים פ"ח. [8] צוואת ר' יהודה החסיד אות יב. [9] ראה רש"י על הפסוק. ובתורה שלימה מביא מכמה מדרשים ומזח"א רטז ע"ב. בלשון אדה"ז (שו"ת סי' א): "סתומה גמורה". וא"ת שחלוקת הפרשיות אינה מן התורה? י"ל מזה שעזרא תיקן להתחיל הקריאה השבועית מפסוק זה, משמע שזה ענין חדש. וא"כ למה לא הוצבה כאן הפסקת פרשה – ראה תורה שלימה כאן. [10] בש"ך יו"ד סי' ערה סק"א מביא בשם הב"ח להקל בעשה ריוח במקום שאין פרשה, ומסיק "ואין דבריו מוכרחים". גם הט"ז שם סק"א פוסל. אכן בנדו"ד, ראה שו"ת חיים שאל סי' עד:ה שהקיל בזה.
  1. 5.14 Vayechi – Chazak 5785
  2. 5.13 Vayigash 5785

1)     Wheat-bread doesn’t treat me well. So, for Lechem Mishneh, is it essential that I partake of a kazayis thereof?[1]

2)     At our refugee-hotel, we have repurposed an ottoman bench as an Oron Kodesh. A) Is that not disgraceful? B) Once we leave, does the bench retain Kedusha status?[2]

3)     We are moving IYH into a new Chabad House. The safe which we used as an Aron Kodesh – if we can’t find another shul that wants it, may we sell it to a goy?[3]

4)     Does the flat roof of our warehouse (intended to be accessed for maintenance purposes only) require a fence around?[4]

5)     If yes, would the use of bars suffice? (Top bar: 1100mm; Middle bar: 550mm)[5]

6)     Feedback on Mincha right before sunset and Maariv right thereafter:[6]

7)     May a Jewish doctor make a house-visit late at night to a non-Jewish female patient? Does it make any difference if her son is present?[7]

8)     Is a heated floor in a mikvah an issue for Shabbos?[8]

9)     I’ve heard that the Rebbe advised one whose father is not Jewish, to immerse in a mikva before a Bais Din. Do you have any information about this?[9]

10)  A challah-dish that has the name of Hashem written in full – may it be used?[10]

11)  May I market Esrogim from Eretz Yisroel that are Shmitta produce?[11]

12)  When Avodah Zoroh is mentioned in Torah as Elokim Acheirim, since the words have no sanctity, why don’t we pronounce it Elohim Acheirim?[12]


[1] ראה פסקי תשובות סי’ עדר סק”ו.

[2]  ראה או”ח סי’ קנד ס”ב שבית מושכר אין לו דין בית הכנסת. ומסתבר דה”ה בנדו”ד.

[3] פסקי תשובות סימן קנד סק”ח.

[4] בשו”ע אדה”ז חו”מ דיני שמירת הגו”נ מבואר שגגים שלנו פטורים ממעקה כי אין רגילות להשתמש בהם. וכ”ש בנדו”ד שהוא ביח”ר.

[5] בס’ ועשית מעקה (ב”ב תשס”א, סי’ כז) האריך באם מעקה הוא דין מחיצה או שמירה. ואילו היה כאן חיוב מן הדין, היה עלינו להחמיר.

[6]  ראה שוע”ר סי’ רסז ס”ב; מגן אברהם סי’ רלג סק”ז.

[7] ראה

[8] ראה שוע”ר סי’ שכו ס”ד. אלא שאם נחמיר בזה, כל שכן שצריך להחמיר בבריכה גופי’.

[9] ראה אוצר מנהגים והוראות על יו”ד ע’ ר; פתחי תשובה לאבן העזר סי’ ד סק”ב.  

[10]  ס’ גנזי הקודש פ”ז סכ”ח בשם שו”ת מנחת יצחק ח”ח סי’ פז.

[11] ס’ שמיטה כהלכתה לבני חו”ל, מאת הרב אורי גמסון נ”י.

[12] ראה לקוטי שיחות חכ”ד ע’ 453. 

Categories: Video