1. 5.4 Noach 5785
  2. 5.3 Breishis 5785

1)     Why do we say שהחיינו for Shofar on the 2nd day of Rosh HaShono, but we don’t say שהחיינו when bentshing Lulav on the 2nd day of Succos?[1]

2)     I have no option to do Kapporos locally with a chicken, so I’ve been doing it with money. I’ve now read that it is preferable to delegate and to request someone to do it on my behalf with a chicken. Would you recommend that I do so?[2]

3)     One who lost a parent on the 18th of Elul, may he have a haircut on Chol HaMoed?[3]

4)     My rental of my dwelling includes a parking spot. I don’t have a car, so I rent out the spot. A) Should I give Maaser from the income; B) May I keep rent for Shabbos?[4]

5)     I was taught that when giving utensils as a gift, Tevilas Keilim must be left for the recipient to do. Recently I read that the Rebbe toivelled dishes before gifting them to a relative. Please enlighten:[5]

6)     Minyan in two adjoining rooms. Does Kaddish-sayer have to be visible to all?[6]

7)     Due to Covid I’ve lost my sense of smell. At Havdolo says a brocho over spices. Do I answer Omein to her brocho or is it a hefsek between my HaGofen and my drinking?[7]

8)     When lifting the roof of my Succah after a rain, water pours on to my lawn. Is that a concern on Shabbos and Yomtov?[8]

9)     In Musaf of Yomtov we say ומפני חטאינו. A similar expression is said on Shabbos Rosh Chodesh, but not in Musaf of Rosh Chodesh on a weekday. Why the difference?[9]

10)  On Yomtov, may I read my lists of which foods are for each meal?[10]

11)  Feedback re. eggs for Melave Malka[11]; re. the meat from Ireland; story with Reb Shoiel Bruk; re. saying גם בשמחה ובצהלה on Shabbos Breishis[12]:

https://us02web.zoom.us/j/9764852268?omn=82020039643

Index to previous Panorama Shiurim: Panorama Index 2 – Google Docs


[1] מבואר בשו”ע סי’ תרסב ס”ב ובמשנ”ב שם סק”ב, וראה גם שוע”ר סי’ תר ס”ז.    

[2] בס’ ‘הלכה למעשה’ (ע’ 175) דייק בלשון אדה”ז בסדור שהעיקר הוא השחיטה, וא”כ מועיל גם ע”י שליח. ומציין גם לשו”ת משנה הלכות חי”ז סי’ ע:ג.    

[3] דיני הגילוח לאבל ר”ל – ביו”ד סי’ שצ. בנדו”ד הגיע לשיעור “יגערו בו חבריו” בתוך המועד, והר”י פרקש בספרו ‘חול המועד כהלכתו’ פ”ג סכ”ז מקיל רק כשיש צורך גדול.

[4] נלע”ד שכל עוד שאין ריוח נקי, ותשלום השכירות שמקבלת רק מפחית ההפסד, אז אין כאן ריוח. וא”כ מותר לקבל תשלום לשבת, וגם אין חיוב ‘מעשר’. {לבאר דין שכר שבת בהבלעה}

[5] בס’ פסקים ותשובות יו”ד סי’ קכ סל”ד הביא מכמה פוסקים של זמננו שהקונה כלי לתתו במתנה ליהודי אחר, יכול גם הנותן להטבילו.  

[6] ראה שוע”ר סי’ נה סי”ז. לכאורה האומר קדיש דינו כש”ץ וצריך שיראה אלו ואלו.

[7] בשו”ת אגרות משה (או”ח ח”ד סי’ קא:א) דן בעניית האשה לברכת ‘שהחיינו’ בליל יו”ט, אחרי שכבר בירכה בהדלקת נרות. הוא מתיר לה לענות, כי היא כרוכה לברכות המקדש. זה לא יועיל בנדו”ד.

[8] בפסקי תשובות סי’ שלו אות ט והע’ 78 הביא מכמה פוסקים להקל.

[9] ראה שיחת ליל שמח”ת תשל”ז (הנדמ”ח) אות ז.

[10] ראה שוע”ר סי’ שז סכ”ב וכ”ג; שמירת שבת כהלכתה (מהדו”ח) פכ”ט הע’ קלג בשם הגריש”א ז”ל.

[11] ספר מנהגי ישראל תורה סי’ ש אות ג.

[12] בשנת תשל”ד הורה כ”ק אדמו”ר זי”ע לנגן הניגון ‘ושמחת’ במלים של ‘ופרצת’, ובהתוועדות ביאר באורך. וי”ל ששם כבר התפללו ערבית.

Categories: Video

0 Comments

Leave a Reply

Avatar placeholder

Your email address will not be published. Required fields are marked *