1) Why in Parshas Eikev does Onkelos translate ורגלך לא בצקה as מסנך לא יחיפו?[1]
2) Does Pas Akum include bread baked in geothermal heat?[2]
3) A doorframe has a diagonal lintel, the right doorpost being taller than the left one. When measuring the ‘top third’, do we measure the doorpost or the doorway?[3]
4) Changes in the Pizmon שלוש עשרה מדות in Selichos of Erev Rosh haShono:[4]
5) May a weekday Krias haTorah be held for less than 6 men who haven’t heard yet?[5]
6) May a man trim his eyebrows? [6]
7) The fence of our yard is not 10 tefochim tall. I wish to rectify this with a poles-&-wire structure. Do the poles have to be 10 tefochim higher than the top of the low fence?[7]
8) Reuvain lent Shimon $500 and Shimon gave Reuvain his laptop as collateral. The laptop got damaged whilst in Reuvain’s care. Does Shimon have to pay the full $500?[8]
9) Does a yogurt-machine become truly dairy, since the product is never really hot?[9]
10) Feedback on Chazoras haShatz:[10]
https://us02web.zoom.us/j/9764852268?omn=83454221490
Index to previous Panorama Shiurim: Panorama Index 2 – Google Docs
[1] ה’נתינה לגר’ מפרש שראה להשוות ל’שמלה’ דלעיל מיני’.
[2] בס’ חלקת בנימין (סי’ קיב ד”ה כותח של עו”כ) מוכיח שאע”פ שבישול עכו”ם בחמה אינו אסור, אבל פת אסורה אף בכה”ג.
[3] בס’ שכל טוב (סי’ רפט ס”ק עו) מסתפק בזה. וע”ע ס’ שערי מזוזה פ”ט סל”ד – לקבוע בלא ברכה.
[4] ברוב ספרי הסליחות הרי פיוט זה מופיע ב’נוסח מתוקן’, בכדי שלא ייראה כמתפלל אל המדות. וכן הוא בסליחות למנהג חב”ד משנת תשט”ו. במהדורת תשכ”ג נספח ‘ליקוט טעמים ומקורות’, מכ”ק אדמו”ר זי”ע. שם מציע תיקונים רבים לפיוט זה בבחינת החזרת עטרה ליושנה – אבל בפנים הספר נשאר הפיוט כמקדם. בתחלת שנות הלמ”ד מופץ דף עם נוסח הפיוט להחזיר עטרה ליושנה. נוסח זה תואם עם ההצעות ב’ליקוט טעמים ומקורות’, אבל עם שינויים רבים, רובם בין ל”ז לל”נ. במהדורות באות שולב נוסח “עטרה ליושנה” בספרי הסליחות של חב”ד. מה סיבת המעבר אז? אולי קשור עם הופעת סדר הסליחות מהדורת גולדשמיט (מוה”ק תשכ”ה). אבל יש כמה שינויים בין נוסח חב”ד ונוסח גולדשמיט.
[5] בשו”ת צמח צדק (או”ח ח”ב סי’ ) דן לענין הצום בעת המגפה ר”ל, ומתיר לקרוא בתורה בג’ שהם מתענים. ולכאורה היינו רק בשעת הדחק. עוד פוסקים המקילים – ראה אשי ישראל פל”ח הע’ סז.
[6] ס’ ידי כהן – לא ילבש פי”ב ס”ד.
[7] הצעתי למתוח חוט מאוזן תוך ג’ טפחים, ובכך להגבי’ הקיר לשיעור י’ טפחים.
[8] בשו”ע חו”מ סימן עב ס”ב, למחבר הוי ש”ש, לרמ”א אולי ש”ח. בפשיעה ודאי חייב ובאונס בודאי פטור – ראה פתחי חושן דיני הלואה פ”ח.
[9] שיעור יד סולדת בו – לא פחות מ-45 צלזיוס (שמירת שבת כהלכתה רפ”א). ויש לחשוש גם לדין בית שאור. האם נאמר בזה דין כבוש כמבושל? ראיתי בפסקים ותשובות סי’ קה:ג שלא נאמר ‘כבוד’ במיונז וגבינה, כי אינו מתנועע. וא”כ ה”ה היגורט שנעמד.
[10] מאמר משנת תשמ”ח.
