1) One saying Selichos alone is advised to omit the paragraphs in Aramaic. How about the Aramaic verses in uVo leTziyon?[1]
2) The Oshamnu confessional prayer follows the Alef-Beis sequence but is divided into four sections. This becomes significant when it is sung over Yom Kippur. Why is it divided this way? [2]
3) In Selichos for Day Three, in poem beginning אין כמדת בשר מדתך, the phraseחשוחה ועזובה כקורעת בפוך has been fixed in several ways. Which way seems most plausible?[3]
4) When the Sefer Torah is taken by the Chazan, he calls out גדלו לה’ אתי and the congregation respond לך ה’ הגדולה etc. . Does the Chazan join in with the response?[4]
5) May one teach a non-Jew to read Hebrew?[5]
6) If the tenth man shows up late for Selichos, do we say Kaddish at the end?[6]
7) I keep track of Shabbos & YT pledges using slips of paper with numbers, plus paper clips. Is there no issue with my preparing on Shabbos to collect dues in the week?[7]
8) Feedback on taking Challoh from honey-cake:[8]
9) For Erev Yom Kippur: A man who lights candles should say שהחיינו when lighting or with the [male] congregation, right after Kol Nidrei?[9]
https://us02web.zoom.us/j/9764852268?omn=89971675231
Index to previous Panorama Shiurim: Panorama Index 2 – Google Docs
[1] י”ל שאין קפידא אלא במבקש צרכיו. ומיושב בזה מה שאנו אומרים ‘יקום פורקן’ הראשון – ראה שוע”ר סי’ רפד סי”ד. והרי נוהגים לומר “כגוונא” גם ביחיד, כולל ההוספה – הגם שכולו בלשון ארמי. וראה בארוכה שו”ת תורה לשמה סי’ מט. ושם נתבאר שהאריז”ל תיקן הפזמונים לסעודת שבת בלשון ארמי, כדי להכניע הקליפות.
[2] ס’ אהבת תורה (הורוויץ) פ’ האזינו.
[3] בסליחות חב”ד תשט”ו: “חשוחה ועזובה”. במהדורת תשס”א: “חשובה ועזובה”. במהדורת אמשטרדם תצ”ט ובמהדורת גולדשמיט: “חשובה עזובה”. במהדורת ווילנא תרס”ה: “חשוכה ועזובה”. וזה נ”ל יותר, כי “חשוכה” היא היפך האור המרומז ב”קרן הפוך” – לקוח משמות בנות איוב (איוב מב, יד). בתרגום שם: “אזמרגדין”. ובמצודות שם: “זוהר היה לה כאבן הפוך”. ולפי זה “כקורעת בפוך” אינו אותו ‘פוך’, והאחרון רומז אל ירמי’ ה, ל, של אשה מסכנה שמנסה להתייפות לשוא. נוסח “חשובה עזובה” = שנחשבת עזובה. אבל “חשובה ועזובה” – ארכבי’ אתרי רכשי.
[4] לא מצאתי דבר זה מפורש, אבל יש לדמות ל’ברכו’, שהש”ץ אומר עם הצבור או אחריהם: “ברוך ה’ המבורך לעולם ועד”.
[5] בשו”ת מתנות באדם סי’ כז (מהר’ יוחנן טריו”ש, שנת רצ”ה) מתיר הדבר, הובא באנצ’ תלמודית ע’ לשון הקודש.
[6] במטה אפרים סי’ תקפא סי”ז משמע שגם אם בא העשירי קרוב לסוף הסליחות ניתן לומר קדיש תתקבל. וצ”ע כי לכאורה ה’תפלה’ שבסליחות [כעין תפלת י”ח] היינו י”ג מדות הרחמים. וא”כ כשהגיע לבסוף, מה שייך לומר “תתקבל צלותהון”?
[7] פסקי תשובות סי’ שכג אות ה.
[8] בשו”ע יו”ד סי’ שכה ס”א – דין צירוף סל. י”א שגם כיסוי מפה מועיל. פשוט שצ”ל מפה אחת, דומיא דסל. כשעיסות בכלים נפרדים, חייב שהכלים יגעו זב”ז (חלקת בנימין יו”ד שם ס”ק ל”ז).
[9] גברים רגילים לעשות מלאכה אחר זמן ההדלקה. אם יברך ‘שהחיינו’ שוב ייאסר עליו לעשות שום מלאכה.
