A weekly shiur by Dayan Levi Yitzchok Raskin, Rov of Anash in London, explores interesting Torah questions and halachic dilemmas.
The following issues are discussed by Rabbi Raskin in this week’s episode:
1. At the last Shiur, you suggested that bread-croutons are HaMotzi. But the packet asserts that the brocho is Mezonos? [1]
2. Revisiting the brocho for an avocado, tomato and cucumber salad: [2]
3. I work in the accounts office of a non-frum Jew. If I am confronted with charges to a Jew that involve Ribbis, am I allowed to process that account? [3]
4. I baked with wholemeal flour after having checked cursorily. Later I found a slug in the remaining flour. Are the baked goods permitted? [4]
5. Does a meat-thermometer require tevilah? [5]
6. Some species of locusts are kosher, and the Yemenites have a tradition as to which variety is kosher. May others rely on the Yemenite tradition? [6]
7. The National Census includes the question of which religion. Effectively that will produce a number for the Jewish population in the UK. Is there not an issue with counting Jews? [7]
8. Due to illness ר”ל, a name was added. Does the Kesuba need to be updated? [8]
9. A man was born left-handed, but later on, he trained himself to write with his right hand, but he still uses his left hand for other skills. Upon which arm should he place the Tefillin? [9]
10. The UK National Lottery symbol is of crossed fingers. May we display that icon?
[1] Halochos of Brochos, Appendix, p.36.
קבלתי ידיעה מהמשגיח של בד”צ עדה החרדית: יש קרוטונים לסלט ויש למרק. של מרק הם מטוגנים, של סלט רק ריסוס. נפק”מ לשבת. הלחם נועד ליצירת הפתיתים. כנראה שדנו דינו ככעכין (או”ח סי’ קסח ס”ז, לדעת רה”ג).
[2] חיי אדם כלל נא סי”ג. משנה ברורה ר”ס ריב. שיעורי הלכה למעשה (לוין) או”ח סי’ יז.
[3] שוע”ר הלכות רבית ס”ג.
[4] ‘הכשרות’ (פוקס) פ”ז סי”א.
[5] בשו”ע יו”ד סי’ קכ ס”ה יש פוטרין סכין של שחיטה (כי אינו כלי סעודה), וברמ”א: “טוב לטובלו בלא ברכה”. ואח”כ פטר הברזלים שמתקנים המצות. בש”ך סקי”א הבחין, שהסכין הנ”ל אפשר לחתוך בו אוכל, משא”כ הברזלים הנ”ל. וה”ה בנדו”ד.
[6] סימני החגב ביו”ד סי’ פה ס”א. בט”ז שם ס”ק א, שאין אנו יודעים בבירור איזה מין חגב הוא כשר. שו”ע סי’ פב ס”ה שאין לסמוך על מסורה של מקום אחר. ה’אור החיים’ בספרו פרי תאר יצא חוצץ נגד המקילים לאוכלם.
[7] ימי מלך ח”א ע’ 514. פסקי תשובות סי’ קנו ס”ק כד. תולדות לוי יצחק ח”א ע’ 169 [182].
[8] ס’ משפט הכתובה כרך ז ע’ תסט ואילך.
[9] בשוע”ר סי’ כז ס”י – במרגיל עצמו לכתוב בשמאל. איטר שהרגיל עצמו לכתוב בימין – שו”ת צ”צ סי’ יב. בס’ דיני איטר פ”ה סי”ז כתב להניח על שתי ידיו. אבל בס’ שבח יקר (סי’ כג ס”ה) כתב דהיינו דוקא כאשר הוא עדיין כותב גם ביד שמאל.
