A weekly shiur by Dayan Levi Yitzchok Raskin, Rov of Anash in London, explores interesting Torah questions and halachic dilemmas.
The following issues are discussed by Rabbi Raskin in this week’s episode:
- Following on from the discussion of rounding the corner of a blanket to exempt it from Tzitzis, from what angle is a corner called a corner? [1]
- May a son give his father a haircut? [2]
- Feedback on last week: Giving Tevel to a non-Jew: [3]
- I need to download a large program. I know that there is an objection to leaving hot water over Yom Kippur to be ready for Motzei Yom Kippur. May I begin downloading the program on Friday, and the computer will continue to work for me over Shabbos? [4]
- Many have the custom when cutting a loaf of bread not to use the end of the loaf. What’s the reason for this? [5]
- What is the minimum number of people who haven’t heard leining to justify Krias haTorah? [6]
- Please advise whether it’s appropriate to say Yizkor for the Rebbe: [7]
- Whilst active in Mivtza Tefilin, I tripped on the strap of the hand-Tefilin and it fell to the floor. Should I fast because of this? [8]
- I understand that there are apprehensions re. transporting a Sefer Torah to read from it in an open space; does transporting it in a designated ark make it more acceptable? [9]
- One thread of the Tzitzis snapped within the first third. Is it still kosher? [10]
[1] ס’ ציצית הלכה למעשה (גורארי’) ריש פ”ד.
[2] ראה שו”ע יו”ד סי’ רמא ס”ג. מושב זקנים פ’ קדושים אות ג. ‘אוצר כבוד אב ואם’ ליו”ד שם אות מה.
[3] הערת הרב מאיר צירקינד שליט”א: הבנתי היא באם נתינה לנכרי לאכול נחשבת ‘הנאה של כילוי’ או לא. זה נידון בתוספות שבת כו ע”א ד”ה אין מדליקין (שהן בטבל טהור והן בטבל טמא יש איסור של הנאת כילוי), ברכות מז ע”א ד”ה ומאכילין. הרשב”א בחידושיו לשבת שם נחלק על התוספות אם טבל טהור מותר בהנאת כילוי: התוספות אוסרים והרשב”א מתיר. אבל נידון דידן הוא בטבל טמא, ובזה לתרוייהו איכא איסור של הנאת כילוי. הנושא נידון ב’עצי לבונה’ על שו”ע יו”ד בסימן של”א (במהדורת ווילנא :דף קנז ע”ב ד”ה ועיין בר”ש פ”ד דדמאי: שם כתב שאין כילוי גדול מנתינה לגוי.
[4] שוע”ר סי’ תרט; סי’ רנב ס”א.
[5] מילי דחסידותא (מהרא”ד מבוטשאטש) על צוואת ריה”ח אות נ; שמירת הגוף והנפש סי’ לא ס”ד. (יערות דבש, דרוש יא). וראה פסקי תשובות סי’ קסז הע’ 29. ויש ליישב.
[6] ביאור הלכה ר”ס קמג בשם הר”ן (רוב). קצות השלחן סי’ כה סי”ד (ששה שלא שמעו). פסקי תשובות שם סק”ג. בשו”ת תורת יקותיאל סי’ נא מקיל בג’ שלא שמעו. ובסדר התפלה, אפילו כולם שמעו. לדידן דמקילינן בקרה”ת לפני התפלה, לא נראה להקל.
[7] תורת מנחם כרך מו ע’ 343. וראה גם קצה המטה למטה אפרים סימן תרכא, בס”ק ד; סה”מ קונטרסים ח”א (ו א); ספר השיחות הש”ת ע’ 75 [במהדורת לה”ק: ע’ עח].
בסדורי חב”ד הישנים היו נוסחי ‘יזכור’ לשאר קרובים. א) במהדורת קה”ת נשמטו. ב) נשמט ‘א-ל מלא רחמים’. ג) נוסף אה”ר.
[8] שוע”ר סי’ מד ס”ב. שו”ת שבט הלוי ח”ה סימן ה אות ד. בס’ הלכה למשה (בס’ שלחן מלכים) מביא מס’ ת”ח להבחין בין תש”י לתש”ר. אבל בס’ תורת חיים (סופר) לא נמצא הדבר. גם לא מסתבר. ובס’ פסקי תשובות (סי’ מ ?) הביא שאין לחלק.
[9] שו”ת אגרות משה יו”ד ח”ב סי’ צא.
[10] ראה שוע”ר סי’ יב ס”ו. סדור אדה”ז הלכות ציצית.
