A weekly shiur by Dayan Levi Yitzchok Raskin, Rov of Anash in London, explores interesting Torah questions and halachic dilemmas.
The following issues are discussed by Rabbi Raskin in this week’s episode:
1. Rebbi Akiva: A gilgul of Zimri and of Shimon ben Yaakov; and who was a gilgul of Kozbi? [1]
2. I saw a version of ידיד נפש that read והיתה לה שפחת עולם. Was that a simple printer’s error? [2]
3. Following on from the ruling that the brocho for deep-fried bread-croutons is Mezonos, what is the brocho for Matzoh Brei (fried pieces of Matzo)? [3]
4. In order to discourage the development of a cataract, my optometrist advised me to wear sunglasses. May I wear these in the street on Shabbos? [4]
5. The Alter Rebbe advises modifying blankets so they shouldn’t have four corners, which would warrant adding Tzitzis. This is not widely followed amongst Chassidim. Why not? [5]
6. A Jewish woman whom we know, married to a non-Jew, has decided to have her toddler circumcised – by a non-Jewish surgeon. She has invited me to be present for the procedure. Is there any purpose in my attending? I am also concerned about setting a precedent to use a non-Jew for circumcisions. [6]
7. I lent a substantial amount to another Shliach, for a six-month period. This was from my building fund. To date, I have received very little repayment. I am now ready to go ahead with a new building, and I need those funds. I am anxious about pressuring the borrower to pay promptly in full, in case he truly doesn’t have the means to pay. Do I need to make that consideration? [7]
8. May one buy a box of Israeli dates to give as a gift to a non-Jew? [8]
[1] סדר הדורות ע’ 310. במדבר כה, ט: ארבעה ועשרים אלף. אשת טורנוסרופוס: ע”ז כ א.
[2] פיוט זה מקורו בספר חרדים, ושם כתוב “שפחת”.
[3] סדר ברה”נ סופ”ב שבטיגון יש להחמיר [דלא מקרי בישול]. ובטבלא של הר”א אלאשוילי, לאכול רק בתוך הסעודה. מחלוקת אם הטיגון כבישול – סבה”נ פ”ב סי”ב. שם העיקר דהוי כבישול, וכאן חשש, אולי שינוי הברכה הוא כשנתפרר ע”י בישול.
[4] שמירת שבת כהלכתה פי”ח סי”ח.
[5] סדור אדה”ז הלכות ציצית. אלי’ רבה סי’ יח.
[6] דעת כמה תנאים (ע”ז כו ב) שהמילה כשירה בנכרי, כשישראל עומד על גביו. להלכה פסול לכתחלה ובדיעבד כשר (יו”ד סי’ רסד ס”א). וי”א שצריך להטיף דם ברית. היעב”ץ (מגדל עז) מחדש שבאינו מצפה למוהל ישראל, ימול ע”י נכרי.
[7] בשוע”ר חו”מ הלכות הלואה ס”ב: “והוא יודע שאין לו מה יחזיר לו”. וע”ש ב’אמרי יעקב’.
[8] משנה פאה ספ”א. אנציקלופדי’ תלמודית כרך יח ע’ תרכא.
