A weekly shiur by Dayan Levi Yitzchok Raskin, Rov of Anash in London, explores interesting Torah questions and halachic dilemmas.
The following issues are discussed by Rabbi Raskin in this week’s episode:
1. Why, in the Alter Rebbe’s Nusach, do we say in Shmone Esrei: מחול לנו, whereas in most other Sidurim it is either מְחָל לָנוּ or מְחַל לָנוּ?[1]
2. We have recently switched to ותן טל ומטר. Why is this dictated by the Civil Calendar?
3. If lighting a Menora in a studio to be broadcast live on national media, may one recite the Brochos as normal? [2]
4. Having lit Menora, I wish to light a large Menorah in front of the house. Do I make a brocho?
5. Is Pomace olive oil equally acceptable for the Chanukah lights? [3]
6. We place our Menorah in the doorway, facing the Mezuzah. Friday evening, once the flames are out, may the Menorah be moved out of the doorway? [4]
7. Reuven is traveling during Chanukah and is unable to light Menorah en route. Is there value in Shimon lighting Reuven’s Menorah at Reuven’s house? [5]
8. Gluten-free pancakes; do they have an issue of Pas Akum or Bishul Akum? [6]
9. May cat litter be switched on Shabbos? [7]
10. Making tea on Shabbos (כלי שלישי), is the coloration of the bag an issue? [8]
11. Internal tiled floors with grout – is sweeping allowed on Shabbos? [9]
12. A child born bein hashmoshos between- let’s say – the 2nd and the 3rd of the month: is their birthday on the 2nd or the 3rd? [10]
13. Revisiting the adding of water to wine.
[1] לעלות בגימטרי’ 170, כמנין שם א’ה’י’ה במילואו עם מנין י’ האותיות. לבאר קשר שם זה עם ענין הסליחה.
[2] בעיקר דין המנורות הפומביות הארכתי בנתיבים בשדה השליחות כרך ראשון. אבל כאן אין הקהל רואים נר כי אם תמונה.
[3] נוצר באופן כימי מהזגים והגפת של הזיתים. וראה מנחות פ”ח משנה ד’ וה’.
[4] ראה פסקי תשובות סימן רעז סק”י והערה 97 שקשה לסמוך על ‘בסיס לדבר האסור ומותר’, כי: א) זה נאמר כשמזיז לצורך ההיתר. ב) תינח בלחם שעל השלחן, הרי השלחן מיועד גם לאכילה. אבל בהכסא או השלחן הקטן למנורה אינו מיועד לאכילה, לכן אין בנוכחות לחם עליו להתיר טלטול השלחן, ע”כ; ג) לענ”ד צריך שישוה ההיתר גם לערך הפמוטים, כי הם יקרי ערך ויש להם דין מוקצה מחמת חסרון כיס; ד) חפץ של היתר שיש לך רבים כמותו, אינו כדאי להכריע נגד האיסור. לכן יש להזיז רק כלאחר יד. והוא הדין לגבי טלטול המגש עם הנרות בכל שבת.
[5] בגמרא (שבת כג) מוזכר שהאשה המדלקת בבית מוציאה י”ח בעלה הנמצא בעיר אחרת, כי היא מדלקת מממונו. אבל בס’ אהלך באמיתך דחה זאת, ובנטעי גבריאל פ”י ס”ג מילל “שהחיוב מוטל על אנשי בית הדרים בבית”. ולענ”ד על המחמיר להביא ראי’. ובמהדורת ‘דרשו’ (סי’תרעז הע’4) הובא שהדלקת האשה מוציאה את בעלה רק אם היא מדלקת בביתו.
[6] פת של קטניות אינה בכלל פת עכו”ם (יו”ד סי’ קיב ס”א). אבל אם עולה על שלחן מלכים, יש בה דין בישול עכו”ם (ראה שו”ת הרא”ש כלל יט סכ”א – הובא בטור יו”ד שם).
[7] רק אם זה מסריח ופוגע בכבוד הבריות.
[8] ראה שוע”ר סי’ שב קונטרס אחרון סק”א ד”ה והנה.
[9] ערוך השלחן סי’ שלז ס”ה; שמירת שבת כהלכתה פכ”ג ס”א ובהערה.
[10] משנ”ב סי’ נה ס”ק מב כתב דאזלינן לחומרא בדאורייתא. ובשבט הלוי (ח”ד סי’ כו) כתב שניתן לחגוג ביום 2 לחודש, שהרי הוא כבר חייב אז במצוות, אם כי רק מספיקא, ע”כ. ולהוסיף כי לפעמים פתיחת המקור ללדת הוא זמן ממושך לפני יציאת כל הגוף. ויש לזה גדר לידה מן התורה, עכ”פ לחומרא (כגון בנולד תיכף אחר צאה”כ, שלא למולו בשבת).
