1) Should one who won’t hear Megila say the brochos שעשה נסים & שהחיינו?
2) Mishloach Monos purchased from and delivered by a non-Jew?
3) Does an overhang veranda create a Reshus haYochid beneath it?
4) What is the source for the custom to pluck grass when leaving a cemetery?
5) When relying on a child for Minyan, does that work for Krias haTorah?
6) Must we wait for the 10th man to finish Shmone Esrei? (He takes a long time).
7) If the 10th man replaces the Chazan for Chazoras Hashatz, does he remain as Chazan until the end of Shacharis?
8) When reaffixing a Mezuza after it was checked, does one say a brocho?
9) May one employ a Jewish cook who, doesn’t keep Shabbos but would refrain from violating Shabbos in the presence of a Rabbi?
10) The brocho for vegetable soup is hoAdomo, even if one eats the liquid without any solids. Whereas, if the intent of the cooking is the liquid, the brocho is Shehakol. Does this refer to the intent of the cook or of the consumer?
11) Is there an issue of Bishul Akum with canned vegetable soup?
12) May one use a chemical hand or foot-warmer on Shabbos?
13) My office suite needs a total rewire. Since we’re closed over Pesach, is there a way to have the work done over Chol haMoed?
בביאור הלכה ר”ס תרצב האריך בזה. אבל בנט”ג ר”פ נב כתב לברך בלא שם ומלכות. כי אין ברכה זו על היום, כי אם הודאה על הנס. לכן צריך לברך בעת הזכרת הנס. ורק בחנוכה יש מחייבים לברך בלא נר, י”ל דהתם חייב הרואה לברך. הפוסקים פשיטא להו שאין צורך בשליחות הלכתית למשלוח מנות (ראה נט”ג פס”ג הע’ ג). אך השאלה שאם הישראל רק משלם (בכרטיס אשראי), איך נקנו לו המנות שיתייחסו אליו לומר שהוא נתנם? וי”ל שמכיון שהוא קונה לענין ‘מי שפרע’, די בכך לגבי מצוה דרבנן. י”א שא”א פי תקרה באלכסון (שוע”ר סו”ס שסא).יש להתיר ע”י לחי (שוע”ר סי’ שמה ס”ו). שו”ע יו”ד סי’ שעו ס”ד; קצור שו”ע ס’ קצט ס”י. אגרות משה או”ח ח”ב סי’ יח; פסקי תשובות סי’ נה ס”ט. שוע”ר סי’ קכד ס”ו ס’ שכל טוב על הלכות מזוזה, סי’ רפז סעיף כז. תוספת שבת או”ח סי’ שפה מקיל, ע”פ עירובין סט א. וכ”כ במשנ”ב שם סק”ו. בשו”ת מנחת יצחק ח”ג סי’ כו הביא מס’ טהרת המים שרק במח”ש באיסור דרבנן יש להקל בגלל זה שבפני הנשיא היה נמנע מלחלל. סדר ברכת הנהנין פ”ז סי”ד. שו”ע יו”ד סי’ קיג ס”ב ברמ”א. מחברי זמננו חוששים לזה משום איסור מוליד. ראה חול המועד כהלכתו פ”ב סעיף קלו ובהערה ערב שם.
