1) In the AR’s Sidur: וכן (נ”א: וכאן) שני כתובים…. Why do we have both versions?[1]
2) What are the guidelines for repurposing a church to be a Shul? [2]
3) I am reciting Tachanun and the Oron Kodesh is opened. Should I interrupt to stand up and say ויהי בנסוע הארון, or should I continue with Tachanun?[3]
4) I’m typically slower than the Chazan for Slichos. If I’m reciting a Piyut and the Chazzan prompts the congregation to say the 13 Midos – whilst I’m falling behind. Should I pause to join in saying the 13 Midos, or should I just keep saying Slichos at my own pace?[4]
5) A Jew lit the oven in a bakery. The oven was turned off and then rekindled. The Halocho considers the bread to be Pas Yisroel as long the oven hadn’t cooled off totally. How do we assess “cooled off totally”?[5]
6) On a fast-day, when the 13 Midos are read, the congregation say aloud beginning from Hashem Hashem, but in Tachanun and Slichos everyone begins with Vayaavor. Why the difference?[6]
7) The first Yehi Rotzon in the Morning Brochos – is it a separate brocho?[7]
8) Following on from Shabbos davening mix-up: What if I said Yishtabach and then realized that I hadn’t said Nishmas?[8]
https://us02web.zoom.us/j/9764852268?omn=86731036352
Index to previous Panorama Shiurim: Panorama Index 2 – Google Docs
To sponsor a Shiur – to honour a special occasion – contact: dayan@lubavitchuk.com
[1] במהדורות קדומות של תו”כ ליתא לתיבה זו כלל. תוספת “וְכֵן” יכולה להתפרש שמדה זו היא בנוסף על מנין י”ג המדות. ואולי לכך דייק האריז”ל לומר “וכאן” – להבהיר שהיא אחת מי”ג המדות. בכך נשמר שהיא מקבילה למדת “ונקה” שבי”ג מדות הרחמים, שגם בה באה תיווך בין “ונקה” לבין “לא ינקה” (שבועות לט, א) – ראה ‘עשירית האיפה’ על תורת כהנים (להרה”ק מקאמארנא). וביאור “וכאן” הוא כפירוש רוו”ה, הובא בסדור אוצר התפלות ע’ 168 בשוה”ג. ואולי לכוונה זו הביא רבינו נוסח “וכאן” במוסגר, אע”פ שאינו המובן הפשוט, כנ”ל.
[2] במגן אברהם סי’ קנד סקי”ז הביא בשם הרא”ם להקל – כי לא נעבד הבית מעולם. בביה”ל (שם סי”א ד”ה נרות) כתב דהמג”א מיירי בלא העמידו שם אליל, אבל אם העמידו בו אליל הוי הבית משמשי ע”ז. ואז, אף לאחר ביטול, מאוס הוא לגבוה. ובשו”ת אגרות משה (או”ח ח”א סי’ מט) נטה להחמיר מטעם הנ”ל. ובשו”ת מהר”מ שיק (יו”ד סי’ קנג:ג) מקיל אין שם פולחן לאליל, והבית רק משמש את האנשים. וראה דברינו בנתיבים בשדה השליחות ח”ב פ”ו ס”ב. ועתה אוסיף (ואולי זוהי כוונת מהר”ם שיק): הפרוטסטנטים אינם סוגדים לאליל, ואמונתם היא במשהו הזוי. אז אין חפצא של ע”ז. אז י”ל דלא שייך גם דין משמשי ע”ז.להעיר שלענין משמשי ע”ז, המכירה הוי’ כביטול (רמ”א יו”ד סי’ קמו ס”ח).
[3] שו”ת שבט הלוי ח”ז סי’ יב:ב, הובא בפסקי תשובות סי’ קלא הע’ 8. אך נראה שכשמוציאים הס”ת חייב לעמוד.
[4] שם ס”א.
[5] ערוך השלחן יו”ד סי’ קיב סכ”ז – בשם אסור והיתר [סו”ס מד].
[6] ראה ‘סדור רבינו הזקן’ ח”א ע’ שמז בהע’ 874 בשם שו”ת רב פעלים ח”ג סי’ ג.
[7] ראה סדור רבינו הזקן ח”א ע’ לט הע’ 54.
[8] יאמר ‘נשמת’ אחר ‘ישתבח’ (שגיאות מי יבין ח”ב סי’ לח:ד).
0 Comments